ביום 1.1.23 דחה ביהמ”ש העליון בקשה לקיים דיון נוסף, בפסק הדין שניתן בפרשת יפאורה תבורי בע”מ (להלן גם: פסק הדין).[1] בפסק הדין נקבע בדעת רוב של השופט שטיין ובהסכמת השופט אלרון, מול דעתו החולקת של השופט הנדל, כי חל איסור על ייבוא מקביל של משקאות שוופס מאוקראינה לישראל, בנימוק שיש בכך כדי להפר את זכויותיה של חברת המשקאות יפאורה תבורי בסימן המסחר “שוופס”. כתוצאה מכך הופר לדעתי האיזון הראוי בין דיני הקניין הרוחני לדיני התחרות ועל כך הרשימה. להמשך קריאה

ישראכרט, כ.א.ל ולאומי קארד גובות כשני מיליארד שקל בשנה מהעמלות הצולבות על כרטיסי אשראי, חיוב נדחה וחיוב מיידי – המורכבות בעיקר מעלות הבטחת הפירעון ■ בפועל, חברות הכרטיסים מפוצות בכפל על עלות זו – וכך נוצר עיוות בשוק. להמשך קריאה

התביעה מתייחסת להסכם בין גוגל ומטא, שבמסגרתו גוגל העניקה לכאורה למטא יתרון בשימוש בפלטפורמות הפרסום של גוגל ■ בתמורה, מטא התחייבה לזנוח תוכנית שלה לפתח טכנולוגיית פרסום מקוון חדשה ■ לטענת התביעה, זהו הסדר כובל המפר דיני תחרות | להמשך קריאה

פרסומים שונים חשפו כי חברות תרופות מציעות לרוקחים הטבות אישיות שונות, כמו נסיעות לחו"ל, בתמורה לכך שהרוקח יקדם את מכירת תרופותיהן. מידע זה מעורר חשש לפיו שיקול הדעת של רוקחים מוטה או משתבש בשל להיטות לקבל את ההטבה, ומביא למצב שבו יימכרו תרופות מיותרות או תרופות מתאימות פחות מאלו שהיו נמכרות בהיעדר אותו תמריץ לרוקח… להמשך קריאה

קרטל לתיאום מחירי פנלים: במסגרת פשרה סמסונג תשלם בישראל 14 מיליון שקל לפני שבע שנים הוגשה תביעה ייצוגית נגד חמש חברות זרות, בטענה שגרמו בעקיפין נזק לצרכנים בישראל אחרי שהעלו את מחירי הפנלים לטלוויזיות בעלות מסך שטוח ■ זאת הפשרה השנייה בתיק שבית המשפט מתבקש לאשר סמסונג תשלם 1.4 מיליון דולר (4.14 מיליון שקל) בפשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגדה ונגד חברות אחרות. כך נקבע…

להמשך קריאה

An Israeli district court has found that cartel victims can bring claims against a foreign defendant in the optical disk drive and cathode ray tube antitrust litigations, though the alleged conduct occurred outside the country.

Continue reading

תנועת הצלחה פנתה למפקחת על הבנקים רגע לפני הגשת בג"ץ, והציעה מודל חלופי שיגביל את רווחי החברות הסולקות שגובות עמלה צולבת… להמשך קריאה

תביעה ייצוגית הוגשה נגד חמש חברות זרות, לאחר שהעלו את מחירי הפנלים לטלוויזיות בעלות מסך שטוח וגרמו נזק של מאות מיליוני שקלים לצרכנים בישראל ■ הפשרה עם אחת מהן נעשתה על מנת שיתאפשר לנהל הליך בישראל נגד שאר הנתבעות. להמשך קריאה

בקשה לייצוגית על 400 מיליון שקל הוגשה נגד צים ו־NYK, בטענה כי תיאמו מחירים עשר שנים.  להמשך קריאה

היתר לעמלה צולבת הוא למעשה רישיון מבנק ישראל לקרטל לתיאום מחירי מינימום ■ בחסות בנק ישראל, שלוש חברות כרטיסי החיוב יזכו להיתר לקרטל שיגבה כמיליארד וחצי שקל בשנה. להמשך קריאה

יש להגביל את הרווחיות של צדדים לקרטל שכזה – אם בכלל ניתן לו היתר – לתשואה על השקעה חסרת סיכון. להמשך קריאה

כך עולה מנייר עמדה של עמותת הצלחה המבוססת על עבודת דוקטורט בהנחיית דיויד גילה. להמשך קריאה

השופט עופר גרוסקופף אישר פשרה בתביעה ייצוגית נגד כיל בגין גביית מחיר מופרז על אשלג – וכיל תפצה את הלקוחות ב-21 מיליון שקל. בודק מטעם התביעה העריך כי הצרכנים הם הנפגעים העיקריים מהמחיר המופרז. להמשך קריאה

לטענת התובע, אוהד כדורגל, רווחיותה העצומה של המועצה משקפת מחירי הימורים ורווחיות גולמית מופרזים ולא הוגנים: מהכנסותיה של 2.6 מיליארד שקל, ב-2015, העבירה רק חצי מיליארד לקידום הספורט. להמשך קריאה

במאי האחרון פורסם כי האיחוד האירופי צפוי להטיל את הקנס הגבוה בתולדותיו על יצרניות המשאיות דיימלר, דאף, איבקו, סקאניה, מאן ו-וולבו/רנו, וזאת בגין תיאום מחירים ■ כעת מגיעה הפרשה לביהמ"ש בישראל. להמשך קריאה

למרות המאמצים להפוך את שוק הגז לבישול לתחרותי יותר יש עדיין חסמים וכשלי שוק מהותיים. להמשך קריאה

אפליית מחירים היא התנהלות שיכולה להיטיב את המצב התחרותי, כשבלעדיה הרבה לקוחות משלמים מחיר גבוה ■ לעומת זאת, כשתחת מחיר אחיד מרבית הלקוחות משלמים מחיר נמוך יותר, אז מחיר אחיד עדיף, ואפליית מחירים פוגעת ברווחת הצרכן. להמשך קריאה

הבנקים בישראל מפעילים את מערכות כרטיסי החיוב באופן מונופוליסטי, שמנצל כשלי שוק לשם השאת רווחים על חשבון יעילות, חדשנות ורווחת הציבור. להמשך קריאה

חברת חשמל היא בעלת מונופול באספקת חשמל. על רקע זה נשאלת השאלה, מדוע צריכה החברה לצאת בקמפיינים פרסומיים תדמיתיים. להמשך קריאה

בתביעה שהגישה עמותת הצלחה לביהמ"ש המחוזי מרכז, נטען שמדיניות ההנחות של נשר ללקוחותיה הגדולים רדימיקס והנסון היא מפלה, נותנת להן יתרון לא הוגן על יצרני בטון אחרים וגורמת לייקור מחירי המלט. להמשך קריאה

השימוע הציבורי הפרונטאלי שעורכת הממשלה למתווה הפשרה מול מונופול הגז הטבעי נפתח בצהריים. השימוע, שעליו נודע בהתראה של יממה בלבד, יימשך היום ומחר, בין השעות 12:00-20:00, ויועבר בשידור חי באתר משרד האנרגיה. להמשך קריאה

כפועל יוצא מהתיאום נגרם נזק אדיר לציבור ההורים בישראל. בתביעה נכתב: "מדובר בקרטל שפעל במשך שנים וגרם לעליית יוקר של כלל הורי ישראל". להמשך קריאה

אלפי מילים נשפכו על המתווים שהוצגו עד עתה לפתרון סוגיית משק הגז. הרבה פרצופים לא מרוצים נרשמו ממחנות שונים נוכח אותם מתווים. השאלה היא, האם אפשר להסדיר את נושא הגז גם ללא הצגה של כלי פיקוח והסכמות חדשים? נדמה שכן. להמשך קריאה

חבל שהליכוד מוכן למכור את המאבק ביוקר המחיה, שבו הוא לכאורה דוגל, ואת פיתוחה של תחרות חופשית ובריאה בשוק הכשרות, כאתנן פוליטי שאת מחירו ישלם הציבור כולו בקופות הסופרים ובחשבונות במסעדות, שיתייקרו בשיעור לא קטן בגלל שימור מונופול הכשרות. להמשך קריאה

ניתן היה לפתור את הסכסוך בין הזמרת איה כורם לחברת התקליטים עננה בדרך אלגנטית – הכרזה על ההסכם בין הצדדים כהסדר כובל. להמשך קריאה

עצם ההתרסה נגד מתן סמכות לממונה על ההגבלים העסקיים לפעול במקרים המתאימים, עוד לפני שהפעיל בכלל את סמכויותיו, מלמדת עד כמה חזקות קבוצות האינטרסים בישראל. להמשך קריאה

תביעה ייצוגית בסך 1.7 מיליארד שקל הוגשה אתמול נגד שלוש חברות כרטיסי האשראי הישראליות ■ הטענות בתביעה תואמות את מסקנות הדו"ח שפירסמה רשות ההגבלים: החברות גובות מהלקוח את התשלום באופן מיידי, אך מעכבות את העברתו לבית העסק. להמשך קריאה

רשות ההגבלים העסקיים, בראשות דיויד גילה, ובנק ישראל בוחנים את האפשרות לחייב את חברות כרטיסי האשראי בישראל להפעיל "דביט קארד" (כרטיס חיוב) – שיטת חיוב המקובלת בחו"ל אך אינה נהוגה בישראל, ולפיה לקוח המשלם בכרטיס יכול לבחור אם החיוב יהיה מיידי או במועד קבוע אחת לחודש (אשראי). להמשך קריאה

כרטיסי אשראי מביאים לכך שהשכבות הנמוכות באוכלוסייה מסבסדות את השכבות בעלות ההכנסות הגבוהות. בכל העולם נפוצים כרטיסי דביט לחיוב מיידי עם יתרונות רבים, אז מדוע בישראל הם עדיין לא קיימים?  להמשך קריאה

ביום 25 ביולי 2013 נכנסו לתוקף כללים המשנים לחלוטין את חוקי המשחק הקיימים בדיני ההגבלים העסקיים. באופן די מדהים מהפכה זו עברה בצורה שקטה למדי,אולי מכיוון שאין אנשים רבים שמבינים את משמעותה. למונח "הסדר" בחוק ההגבלים העסקיים ניתן בפסיקה… להמשך קריאה

הממונה על ההגבלים לא זקוק לסמכויות נוספות מצד הממשלה כדי לפתוח את התחרות בנמלים, שכן ההסכמים באמצעותם קיבלו הנמלים את השליטה ברציפים הם הסכמים כובלים ואינם חוקיים. אם יבוטלו ההסכמים והמקרקעין יחולקו מחדש – הרפורמה שהמשק זקוק לה כ"כ תוכל סוף סוף לצאת לדרך. להמשך קריאה

החלטתו של בית הדין לעבודה להתיר לעובדי חברת החשמל לא לחבר את תחנת הכוח הפרטית דוראד לרשת החשמל ואף לנתק את התחנה לאחר חיבורה בתנאים מסוימים, מעוררת מחשבות נוגות. הזכות של עובדים לנקוט… להמשך קריאה

התשובה לשאלה אם להגביל עסקית את החינמון "ישראל היום" צריכה לכלול התייחסות גם למחיר למפרסם. להמשך קריאה

כמו כל מונופול, גם זה של הרבנות גורם להפסד של רווחה חברתית ■ מונופול הכשרות מתבטא בשירות לקוי, בגלל היעדר התחרות | להמשך קריאה

למרות פסיקת בית-הדין של מועצת העיתונות בתביעת בנק ישראל את "כלכליסט", יש אכן מקום להטיל ספק בחוקיותו של אמברגו עיתונאי. להמשך קריאה

 כל אחת משלוש חברות כרטיסי האשראי מדרבנת את לקוחותיה בדרכה היא להשתמש עוד ועוד בכרטיסים שהיא מנפיקה. חברה אחת מציעה "לחיות נכון" באמצעות שימוש בכרטיסיה, השנייה יוצאת בקמפיינים שמטרתם "לפנק ולפנק" את המחזיקים בכרטיסיה. באחרונה הגיעו הדברים לשיא כאשר החברה השלישית יצאה במבצע שבו היא מציעה להחזיר למחזיקים בכרטיסיה שיעור קטן מהסכומים שהם מוציאים (cash back). מי מממן הטבות, הנחות ופינוקים אלה?  להמשך קריאה

"תיקון ישראכרט" לחוק הבנקאות שעומד להיכנס לתוקף, מחייב את ישראכרט לאפשר למתחרותיה… להמשך קריאה

בחודש יולי 2011 החלה רשת מגה לייבא מטורקיה חיתולי האגיס ולשווקם בישראל במחיר נמוך יותר מזה של המפיצה הישראלית של חיתולי האגיס, חברת חוגלה קימברלי. על פי פרסומים בעיתונות, חוגלה קימברלי נקטה בהליכים, בעקבותיהם הגיעו חוגלה קימברלי ומגה להסדר, לפיו הפסיקה מגה את הייבוא המקביל של החיתולים הטורקיים. דומה שההסדר בין… להמשך קריאה

ביום 14 בדצמבר 2011 הוקמה, בהתאם להמלצות ועדת טרכטנברג, ועדה לבחינת התחרותיות במערכת הבנקאות. על ועדה זו הוטל לבחון ולהמליץ על פעולות. להמשך קריאה

ביום 1 באוגוסט 2011 התפרסמה בדה מרקר כתבה לפיה קרטל חברות כרטיסי האשראי מאיים להעלות עמלות שמוטלות על מחזיקי כרטיסי אשראי ("דמי מחזיק"), בתגובה להפחתה הצפויה בעמלה הצולבת. העמלה הצולבת היא חלק הארי בעמלה שבתי עסק משלמים לחברות כרטיסי האשראי. להמשך קריאה

ביום 16 בנובמבר 2011 ניתן בבית המשפט העליון פסק דין בתביעה שהגיש פבל פרוז'יאנסקי ("התובע") נגד חברת לילה טוב הפקות בע"מ המפעילה מועדון בשם טרומן קפוטה בעיר רחובות ("המועדון").
בפסק הדין קיבל בית המשפט העליון פה אחד את טענתו של התובע, כי מדיניות … להמשך קריאה